נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע היום (שלישי) בוועדת הכספים כי קיימת אפשרות לבצע הורדה אחת או שתיים של הריבית במהלך המחצית השנייה של שנת 2025, במידה והתחזיות הכלכליות יתממשו. הנגיד הבהיר כי "אם נראה תרחיש טוב יותר, נוכל לפעול מוקדם יותר, אך אם האינפלציה תיתקע, נידרש לשמרנות רבה יותר".
לדברי הנגיד, תוספת הוצאות המלחמה לשנים 2023-2025 עומדת על כ-255 מיליארד שקל, ונדרשות התאמות תקציביות כדי להבטיח יציבות כלכלית. גם אם המלחמה לא תתארך וכל המלצות ועדת נגל ייושמו, יידרשו התאמות נוספות בתקציב לשנת 2026.
הנגיד התייחס להשפעות הכלכליות של מלחמת 7 באוקטובר וציין כי התוצר נפגע ונרשם ריחוק מהמגמות החיוביות שהיו לפני המלחמה. עם זאת, הוא ציין כי ישראל נכנסה למלחמה במצב כלכלי טוב עם צמיחה גבוהה, אבטלה נמוכה ויחס חוב-תוצר שעמד על 60%. הנגיד הדגיש כי הצמיחה ברבעון הראשון של 2024 עמדה על מעל 16%, אך בהמשך נרשמה יציבות בלבד.
ביחס לשוק העבודה, ציין הנגיד כי מערכת החינוך הסגורה השפיעה על שוק העבודה, אך למרות זאת נרשמה ירידה עקבית באבטלה. הוא הדגיש את הצורך בשיפור החינוך ובשילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, כמו חרדים ונשים ערביות, כדי להעלות את פריון העבודה בישראל.
בתחום הבנייה והדיור, הנגיד ציין כי המלחמה פגעה בענף הבנייה וגרמה לעלייה מחודשת במחירי הדיור, עקב ירידה בבנייה ובמלאי הזמין. גם התחזיות לעתיד מצביעות על צמיחה של 4% בשנת 2025 ו-4.5% בשנת 2026, עם אינפלציה שתעמוד על 2.6% ו-2.3% בהתאמה.
במהלך המלחמה, בנק ישראל נקט בצעדים מהירים לייצוב השוק הפיננסי, כולל תוכנית של 30 מיליארד דולר ועסקאות תשואה נוספות בהיקף 15 מיליארד דולר. הנגיד שיבח את חוסנה הכלכלי של ישראל, אך התריע מפני פערים חינוכיים וכלכליים שדורשים טיפול מערכתי. לדבריו, המלחמה יצרה אתגרים משמעותיים, אך התאמות תקציביות נכונות יאפשרו לישראל לשמור על יציבות כלכלית גם בשנים הקרובות.
