הדולר מזנק לשיא של 4 חודשים עם שער של 3.734 ש”ח, היורו חוצה את רף ה-4 שקלים, וה-CDS של ישראל קופץ ב-15% – השוק מגיב לעדות נתניהו בפרשת ״קטאר-גייט״, לצניחה בפדיון ענפי המשק ולחשש מהאטה מתמשכת שתביא לשינוי במדיניות הריבית כבר בקיץ הקרוב
שבוע לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, שצפויה להישאר על כנה, השקל רושם שפל חדש – והמשקיעים לא נשארים אדישים. הדולר האמריקאי מזנק הבוקר לשער של 3.734 שקלים – הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2024. היורו מטפס ל-4.03 שקלים. באותו הזמן, רמות הסיכון של המשק – כפי שנמדדות לפי מחירי תעודות הביטוח על אגרות החוב של ישראל (CDS) – מזנקות ב-15% בתוך שבועיים בלבד.
מאחורי הירידות בשער השקל עומדות לא רק המגמות העולמיות או המהלכים בשוק המט”ח, אלא גם תחושת אי הוודאות הפוליטית. עדותו המתוקשרת של ראש הממשלה נתניהו בפרשת ״קטאר-גייט״, מעצרם של יועציו הבכירים יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, והתגברות הרעש המשפטי – כל אלו שופכים עוד שמן למדורת חוסר היציבות הכלכלית-פוליטית של ישראל.
השקל נחלש מתחילת חודש מרץ ב-3.5% מול הדולר, בדומה לירידה במדד הדולר אינדקס (DXY) בעולם. אך בישראל, הירידה הזו מלווה גם באינדיקטורים מקומיים מדאיגים. כלכלני לידר קפיטל מצביעים על ירידה של 8% בפדיון המשקי בחודש ינואר, עם צניחה דרמטית של 22% בענף הנדל”ן.
הציבור שצפה בהתייקרות מוצרי היסוד, העלאות מסים ושחיקה בהכנסה הפנויה – מצמצם את ההוצאות. הצריכה הפרטית, בעיקר בקרב משפחות ברוכות ילדים מהמעמד הבינוני-נמוך, נחלשת, והתוצאה: האטה כלכלית צפויה ברבעון הקרוב.
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על כנה ב-7 באפריל, אך בשוק ההון כבר מתמחרים אפשרות להורדת ריבית לקראת הקיץ. אם האינפלציה תמשיך להתמתן, והשקל יתייצב – ייתכן שהבנק יעדיף לתמוך בפעילות הכלכלית ולשחרר את הלחץ מעל המשק.
עבור הציבור החרדי, שמרביתו אינו חשוף ישירות למסחר במט”ח, המשמעות היא אחרת: התחזקות הדולר מעלה את מחירי היבוא – מה שמוביל להתייקרות בסופר, בתרופות, ובמוצרי חשמל. ישיבה שמתמודדת עם עלויות מוגברות בשל יבוא מזון, משפחה חרדית עם בני ישיבה בחו”ל, או עסק קטן בבני ברק – כולם חשים את הלחץ הגובר.
מול התחזקות חוסר הוודאות, נדמה כי דווקא הציבור החרדי, שמורגל בתמרון כלכלי מחושב, יידרש שוב להפגין את עמידותו – תוך קריאה זהירה לבעלי ההשפעה במערכת הכלכלית: חפשו את האיזון, לפני שנאבד את היציבות.
