הנגיד אמיר ירון בישיבת הממשלה: ״יידרשו התאמות נוספות בתקציב לשמירה על האמינות הפיסקלית של ישראל״ • וגם: מה מקור הפערים בין משרד האוצר לבנק ישראל?
בנק ישראל פרסם היום (א’) תחזית מדאיגה באשר לגירעון התקציבי הצפוי בשנים הקרובות, וקבע פער משמעותי לעומת התחזיות של משרד האוצר. בעוד האוצר העריך שהגירעון לשנים 2026–2028 יעמוד על כ-2.8% תוצר, נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הציג בישיבת הממשלה תחזית לפיה הגירעון עשוי לטפס אף ל-4% בשנת 2028 – תוספת של עד 24 מיליארד שקל בכל שנה ביחס להערכת האוצר.
לפי בנק ישראל, הגידול הצפוי בהוצאות – בראשן הוצאות הביטחון ויישום מסקנות ועדת נגל – צפוי לחרוג במידה ניכרת מהתכנון התקציבי הנוכחי. ירון הסביר כי גם אם הכנסות המדינה יהיו גבוהות יותר מהצפוי, כפי שמעריך הבנק, הרי שהעלייה בהוצאות תגבר על כך ותוביל ליחס חוב-תוצר עולה – תרחיש בעייתי מבחינה מקרו-כלכלית.
משרד האוצר פרסם אתמול את תוכנית התקציב התלת-שנתית – ״הנומרטור״ – וקבע כי הגירעון יעמוד בשנים 2026–2028 על כ-2.8%, רמה גבוהה מהיעד החוקי אך כזו שאינה מגדילה את יחס החוב-תוצר. בבנק ישראל, לעומת זאת, הציגו תחזית שמרנית פחות, עם גירעון של 2.9% כבר ב-2026, שעשוי לגדול אף ל-3.5% אם ייושמו כל מסקנות ועדת נגל.
על פי ירון, עיקר הפער בין התחזיות אינו נובע מהצד של ההכנסות – שבהן הבנק דווקא אופטימי יותר מהאוצר – אלא מההוצאות. בנק ישראל מעריך שיצטרכו להיחתם הסכמי שכר חדשים, תתבצע הגדלה נוספת של הוצאות הביטחון, ותתווספנה התחייבויות קואליציוניות שלא נלקחו בחשבון בנומרטור, כיוון שהן אינן מגובות עדיין בהחלטות ממשלה.
במילים אחרות, בעוד שהאוצר מתבסס על מתודה פורמלית שאינה כוללת התחייבויות עתידיות לא מאושרות, בנק ישראל מנסה לשקף תרחיש ריאלי יותר – כזה שלדבריו עלול לפגוע באמינות הכלכלית של המדינה מול השווקים.
הנגיד הדגיש כי ״רמת גירעון של 3.5%–4% תוביל לעלייה ביחס החוב לתוצר״, וציין כי מצב זה מחייב את הממשלה לבצע התאמות בתקציב – גם אם לא מיידית. ״התזמון של ביצוע ההתאמות איננו בהכרח מיידי, והוא תלוי בהתפתחויות, אך נכונות הממשלה לבצע אותן חשובה לשימור האמינות הפיסקלית״, אמר.
בכך ירון רמז לעמדתו בנוגע לרצונו של שר האוצר סמוטריץ’ להפחית מסים ב-2026. הנגיד הזהיר מפני ביטול צעדים שכבר ננקטו לצמצום הגירעון, ובחר להדגיש גם את סדר העדיפויות הראוי מבחינת צעדי המדיניות העתידיים: ראשית, קיצוץ בהוצאות שמפחיתות תמריצים לעבודה והשכלה; שנית, מיסוי על השפעות חיצוניות שליליות כגון מס על סוכר, מוצרי פלסטיק חד-פעמיים, נסועה וגודש תחבורתי; ולבסוף, ביטול פטורים ״מעוותים״ דוגמת הפטור ממע”מ על פירות וירקות.
בבנק ישראל מבקשים להכניס את השיח הזה למרחב הציבורי כבר כעת, בניסיון למנוע העלאת מסים ישירה על מעמד הביניים כפי שנעשה בתקציב 2025.
הנגיד קרא להימנע מפתיחת תקציב 2025 מחדש, כדי לא להעלות את ההוצאה הציבורית מעבר למה שנקבע. עם זאת, הוא הבהיר כי אם הממשלה תבחר להגדיל את ההוצאה, עליה לוודא שהגירעון לא יחרוג מ-4.9% – הרף העליון שנקבע בחוק. אפשרות זו תתאפשר בעיקר אם התחזיות להכנסות מדינה גבוהות יותר אכן יתממשו.
בשורה התחתונה, בנק ישראל קורא לממשלה להתחייב למדיניות תקציבית אחראית, לקחת בחשבון את העלייה הוודאית בהוצאות, ולהתחיל לחשוב כבר היום על הצעדים שיאפשרו שמירה על יציבות כלכלית בטווח הבינוני. ירון סיכם: ״חשוב לשמר את אמון השווקים, ולהתמיד במחויבות של הממשלה לחזור לגירעון נמוך ולהפחית את יחס החוב״.
