מהפורומים האנונימיים של תחילת העשור, דרך קבוצות הוואטסאפ שהפכו לזירה המרכזית של השיח החרדי ועד ערב ההשקה החגיגי בירושלים, סיפורו של ״הפרגוד״ חושף את המהפכה השקטה בתקשורת החרדית ואת האיש שמאחורי הקלעים שהפך לשם מוכר בקדמת הבמה
באולם האירועים של מלון ירמיהו 33 בירושלים, באווירה מוקפדת שמזכירה השקות מכובדות בעולם התקשורת והטכנולוגיה, התקיים השבוע (רביעי) ערב ההשקה לאפליקציה החדשה של רשת ״הפרגוד״. עיתונאים מכל קצוות הברנז’ה החרדית, פוליטיקאים, אנשי פרסום ודמויות מפתח בתקשורת החרדית הגיעו כדי לראות מקרוב את מה שמסתמן בעיני רבים כציון דרך נוסף בהתפתחות המדיה החרדית.
על הבמה עמד האיש שמאחורי המותג, העיתונאי יענקי קצבורג, והציג את האפליקציה החדשה: פלטפורמת וידאו קצרה, מבוססת גלילה אופקית בין סרטונים, שמציעה חוויית שימוש המזוהה עם רשתות חברתיות מובילות אך בתוך מרחב תוכן חרדי נקי. לא מדובר במיזם שקיבל הכשר רשמי, אך הקו המנחה ברור, תוכן חרדי, ללא חומרים פרוצים, כזה שמאפשר לצרכן החרדי להיות חלק מהשיח הדיגיטלי העולמי מבלי לוותר על גבולותיו.
הנוכחות באירוע, של שרים וחברי כנסת לצד בכירי תקשורת, העידה יותר מכל כי ההשקה לא נתפסה כאירוע טכנולוגי בלבד אלא כרגע בעל משמעות רחבה יותר, רגע שמסמן את כניסתו של ״הפרגוד״ לשלב נוסף במעמדה כרשת מדיה משפיעה.
כדי להבין את משמעות המהלך, צריך לחזור כמעט שני עשורים אחורה. הקמת הפורומים באתר ״בחדרי חרדים” נחשבה אז לאירוע דרמטי. לראשונה ניתנה לאדם החרדי במה פומבית להתבטאות, גם אם מאחורי ניק אנונימי. נושאים שלא זכו לבמה בעיתונות המפלגתית, סיפורים שהיו מחוץ לגבולות השיח הרשמי ולעיתים גם חשיפות על תופעות או דמויות, מצאו מקום בפורומים.
עם השנים האתר עצמו שגשג, אך גם ספג ביקורת קשה וחרמות מצד הנהגה רבנית. במקביל קמו אתרי חדשות נוספים, בראשם ״כיכר השבת״, והתקשורת החרדית המקוונת התבססה כזירה מרכזית. אלא שבחלוף הזמן חלק מהאתרים התמסדו, והפכו בעיני רבים למעין גרסה דיגיטלית של העיתונות הממוסדת, עם מגבלות תוכן, רגישויות וקווים אדומים ברורים.
השלב הבא הגיע דרך הוואטסאפ. קבוצות חדשותיות חרדיות החלו לצוץ בהיקפים רחבים, לעיתים אנונימיות ולעיתים פתוחות, והפכו למדיום תקשורת אטרקטיבי במיוחד. היכולת להפיץ מידע ישירות למכשיר האישי, גם במסגרת מכשירים כשרים, יצרה מהפכה של ממש. מתוך מאות קבוצות צמחה קבוצה אחת שבלטה בגוון הביקורתי, הציני והחדשותי שלה, עם תחושה של חזרה לווייב המחתרתי של ימי הפורומים: הפרגוד.
החשיפה: יענקי קצבורג והפיכת המחתרת למותג
במשך תקופה ארוכה לא היה ברור מי עומד מאחורי אותה קבוצה שהלכה וצברה השפעה. רק בשנה האחרונה התברר כי מאחורי המיזם עומד העיתונאי יענקי קצבורג. הקבוצה עצמה הוקמה עם שותפים נוספים, אך בשנים האחרונות קצבורג הוא שהוביל את המיתוג, ההתרחבות והבנייה הארגונית.
מה שהחל כקבוצות ווטסאפ הפך בהדרגה לאקוסיסטם דיגיטלי רחב: קבוצות נוספות, פעילות בטלגרם, עמודים באינסטגרם ובטיקטוק, מערך דיוור למכשירים כשרים ולבסוף האפליקציה שהושקה כעת. החשיפה של קצבורג לא רק נתנה פנים למותג אלא גם סימנה מעבר מגוף אנונימי יחסית לפלטפורמה עם הנהגה ברורה, אסטרטגיה ותשתית עסקית.
בחודשים האחרונים מצאה עצמה “הפרגוד” בלב עימות מתוקשר עם עיתון “משפחה”. פרטי המחלוקת טרם התבררו במלואם והנושא מצוי בהליך משפטי, אך עצם קיומו של מאבק מסוג זה נתפס בעיני רבים כסימן נוסף למעמדה החדש של הפלטפורמה. העובדה שכלי תקשורת ותיקים רואים בה גורם משמעותי מספיק כדי להיכנס לעימות, מעידה על שינוי במפת הכוחות התקשורתית.
האתגרים של ׳הפרגוד׳ והביקורת הרוחנית
אחד המאפיינים הבולטים של ״הפרגוד״ הוא השילוב בין שפה חרדית מובהקת לבין חופש יחסי בתוכן. מצד אחד, הניואנסים, הסלנג וההתייחסות לנושאים פנימיים במגזר מעניקים תחושת אותנטיות. מצד שני, היעדר פיקוח רבני רשמי, הופעת תמונות נשים ולעיתים גם עיסוק בטרנדים כלליים יוצרים ביקורת בקרב חלק מהעסקנים והציבור השמרני.
גם הסגנון הציני והביקורתי של הפלטפורמה אינו חף ממחלוקת, אך במקביל הוא מהווה גורם מרכזי במשיכתה של קהל רחב. העובדה שהקבוצות נתפסות כמעניינות, חדשותיות ולעיתים גם חושפניות יותר, תרמה להתרחבותן.
הכוח הכלכלי: תקציבים, פרסום ומיליוני צפיות
מעבר להשפעה התקשורתית, “הפרגוד” הפך לשחקן כלכלי משמעותי. ההערכות מדברות על בין 100 ל־200 אלף משתתפים ועוקבים בקבוצות הוואטסאפ בלבד, לצד מיליוני צפיות ברשתות נוספות. נתון מרכזי המעיד על מעמדה הוא יחס משרדי הפרסום, שעדיין מהווים מדד מיינסטרימי במגזר החרדי. כיום מעניקים משרדים רבים תקציבים רשמיים לפרסום בקבוצות, והפרגוד זוכה למקום של כבוד.
תעריפי הפרסום, הנעים סביב מאות שקלים לפוסט גלוי, מצטרפים לשיתופי פעולה נוספים שאינם תמיד גלויים לעין, ויוצרים מודל כלכלי שהופך את המיזם לגוף מדיה רווחי. עבור מפרסמים המבקשים להגיע ישירות למכשיר האישי של הצרכן החרדי, מדובר בערוץ הפצה יעיל ולעיתים אפקטיבי יותר מכלי התקשורת המסורתיים.
האיש מאחורי המותג: מי אתה יענקי קצבורג?
קצבורג, כיום תושב טבריה, פועל שנים רבות כעיתונאי ומוכר בקרב מכריו כאדם בעל חוש חד לזיהוי סיפורים. מי שמכירים אותו מתארים דמות החיה את הניואנסים העדינים של החברה החרדית ומביאה אותם לעולם התקשורת. הרקע המשפחתי שלו נטוע בעולם התורה, משפחה בני־ברקית חשובה, דודו מראשי ישיבת “קול תורה” ואביו המשמש משגיח בישיבת ׳כנסת יחזקאל׳ באלעד.
בנאומו בהשקה הדגיש קצבורג כי אינו רואה עצמו מתחרה בכלי תקשורת אחרים. לדבריו, האפליקציה מתמקדת בסרטונים ואינה מתחרה באתרי החדשות. אולם בשטח, רבים רואים בפלטפורמה גורם המשפיע גם על חלוקת תקציבי הפרסום ועל אופן הפצת התוכן במגזר. גופי תקשורת מסורתיים נדרשים לא אחת לשתף פעולה עם קבוצות הווצאפ כדי להגיע לקהל הרחב, מצב שממחיש את השינוי במאזן הכוחות.
ההפתעה הבאה של ׳הפרגוד׳
ההשקה בירושלים, הנוכחות הברנז’אית הרחבה וההתפתחות העסקית מציבים את “הפרגוד” כאחד הגופים המשפיעים בזירה החרדית הדיגיטלית. אם הפורומים של תחילת הדרך סימנו את לידתה של התקשורת החרדית המקוונת, הרי שהפרגוד מסמן בעיני רבים שלב נוסף, מעבר מרשתות מחתרתיות למעצמת מדיה עם נראות, השפעה וכלכלה.
המשך התפתחותה של הפלטפורמה, לצד יחסי הגומלין המורכבים שהיא מקיימת עם כלי התקשורת המסורתיים, צפויים להמשיך ולעצב את מפת המדיה החרדית בשנים הקרובות. יהיה מעניין לעקוב אחר הצעדים הבאים של ״הפרגוד״, ובינתיים, לצד האיחולים על נקודת הציון שאליה הגיע המיזם, נותר לצרכני התוכן ליהנות ממוצר תקשורתי מסקרן, שונה ובעל חותם ייחודי בנוף החרדי.
