ריבית בנק ישראל נשארת על 4.5% כבר למעלה משנה, אך האם ההקפאה המוניטרית הארוכה עומדת להסתיים? מה מונע מהבנק לפעול, ואיך הריבית משפיעה על הכלכלה?
בנק ישראל הותיר בהחלטתו האחרונה את ריבית בנק ישראל על 4.5%, רמה שנשמרת מאז ינואר 2024. מדובר בהשהיה המוניטרית הארוכה ביותר מאז תחילת העשור, עם 12 החלטות רצופות ללא שינוי. ההחלטה מגיעה בתקופה שבה השוק כבר מתמחר הורדה לרמה של 4% בתוך חצי שנה, אך בבנק שומרים על קו זהיר, בניסיון לאזן בין בלימת האינפלציה לבין תמיכה בפעילות הכלכלית.
בזמן שחטיבת המחקר של הבנק צופה ירידה הדרגתית ל־3.75% עד הרבעון השני של 2026, בתי השקעות כמו הראל ופסגות מעריכים כי הקצב יהיה מהיר בהרבה, והפחתה ראשונה עשויה להגיע עוד במהלך 2025.
הפער הזה מחדד את השאלה האם הבנק מצליח לשמור על יציבות, או שהוא מפגר אחרי השוק?
מדיניות מוניטרית: שמירה על יציבות בצל אי־ודאות
מאז תחילת 2024, ריבית בנק ישראל נותרה על כנה, כאשר הסבר הבנק להקפאה הוא "שמירה על יציבות מחירים וצמיחה בצל אי־ודאות חריגה". בבנק מזכירים כי ההפחתה הקודמת, של רבע אחוז, נועדה לתת רוח גבית למשק, אך שינוי חד יותר עלול היה להאיץ את האינפלציה מחדש.
הנתונים היסטורית ממחישים את המגמה: בעשור האחרון הממוצע השנתי של הריבית עמד על 1.25% בלבד, אך בשנות ה־2000 היא חצתה לא פעם את רף ה־6%. כעת, ברמת 4.5%, הריבית גבוהה ביחס לשנים האחרונות אך רחוקה משיאי העבר.
תחזיות השוק: הפחתה קרובה
בזמן שבנק ישראל מדבר על ירידה איטית, גופי מחקר ובתי השקעות רואים תמונה אחרת. בהראל מעריכים כי ריבית בנק ישראל תעמוד על 4% כבר בסוף הרבעון הראשון של 2025. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, מציין:
"אנחנו מתקרבים להפחתת ריבית. האינפלציה מתונה, שער החליפין יציב ומחירי הדלק אינם מטפסים. כל אלו יוצרים תנאים להורדה מוקדמת".
תחזיות אלו מתבססות על ניסיון העבר, שבו השוק הקדים פעמים רבות את הבנק המרכזי לעיתים במדויק, ולעיתים מוקדם מדי.
בארה"ב ובאירופה נצפו דפוסים דומים, כאשר שווקים תימחרו הורדות חודשים לפני שהן התממשו בפועל.
האינפלציה: יעד היציבות נמצא על הקצה
האינפלציה בישראל נעה בשנה האחרונה סביב 2.5%–3%, קרוב לגבול העליון של יעד היציבות. התחזיות של מחלקת המחקר בבנק ושל בתי ההשקעות מצביעות על כך שבחודש יולי צפויה עלייה של 0.4% במדד המחירים לצרכן, ובאוגוסט עלייה של 0.5%–0.6%.
המשמעות היא שאם המגמה תימשך, האינפלציה השנתית עשויה לרדת ל־1.9%–2.1% בשנה הקרובה. ירידה חדה נרשמה במדד הסחיר מ־2.8% ל־1.9%, בעיקר הודות לירידת מחירי האנרגיה וליציבות בשוק המט"ח.
לפי בנק ישראל, האינפלציה צפויה לעמוד על 2.6% בסוף 2025 ולהתמתן ל־2% ב־2026. עם זאת, בבנק מדגישים כי תנודות חדות במחירי הסחורות או בשער החליפין עלולות לשנות את התמונה, ובתרחיש כזה ריבית בנק ישראל לא תרד בקצב מהיר.
שוק העבודה: עיוותים בנתונים
שיעור האבטלה הרשמי ביוני ירד ל־2.7%, ובקרב גילי העבודה המרכזיים ל־2.4%. אולם מאחורי המספרים עומד נתון משמעותי: כ־650 אלף עובדים מוגדרים כנעדרים זמנית, בעיקר בשל המצב הביטחוני והשיבושים בפעילות.
עם חזרה לשגרה, צפויה עלייה חדה באבטלה הרשמית, מצב שיכול להפעיל לחץ נוסף על הבנק להפחית את ריבית בנק ישראל. בבנק מודעים לכך, אך מעדיפים לפעול רק כאשר המגמות יהיו ברורות.
השפעות גלובליות: ריבית בנק ישראל מול הריביות בעולם
החלטות הריבית בישראל מושפעות ממגמות גלובליות. בארה"ב, הריבית נותרה בטווח של 4.25%–4.50%, אך הפחתה אינה צפויה לפני סוף השנה. בגוש האירו הופסקו ההקלות לאחר סדרת הורדות, וביפן הריבית נותרה על 0.5%.
פערי ריבית גדולים מדי עלולים לעודד יציאת הון וליצור לחץ להיחלשות השקל, מהלך שיכול להאיץ את האינפלציה. לכן, גם אם התנאים המקומיים תומכים בהפחתה, ריבית בנק ישראל לא תשתנה במהירות אם פערי הריבית מול העולם יישארו משמעותיים.
שער החליפין: שקל חזק כמרווח נשימה
שער הדולר–שקל נע סביב 3.35 שקלים. שקל חזק ואינפלציה מתונה עשויים לאפשר הורדה של ריבית בנק ישראל כבר בספטמבר 2025, כפי שמעריכים בהראל. אולם התלות בשוק המט"ח והרגישות לאירועים ביטחוניים מקשות על הבנק לראות בשקל עוגן יציב.
עמדת נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, מבהיר כי הורדת ריבית בנק ישראל תיעשה רק לאחר שיתקיימו שני תנאים: דעיכת המתח הביטחוני וירידה עקבית באינפלציה. הוא מזהיר מפני הפחתה מוקדמת שתגרום ל"התלקחות אינפלציונית חוזרת".
גישה זו מקבלת תמיכה גם מהפיקוח על הבנקים ומגורמים נוספים במערכת הפיננסית, הרואים בשמירה על יחס חוב–תוצר יציב יעד אסטרטגי.
איך הפחתת ריבית בנק ישראל תשפיע על המשק?
הפחתת ריבית בנק ישראל עשויה להקל משמעותית על בעלי משכנתאות בריבית משתנה, להפחית עלויות מימון לעסקים קטנים, ולתת דחיפה לשוק ההון, במיוחד לסקטור הנדל"ן ולמניות צריכה.
מנגד, חוסכים בפיקדונות יראו ירידה בתשואות, והבנקים יתמודדו עם שחיקת מרווחי הריבית. בנוסף, אם השקל ייחלש בעקבות ההפחתה, היבואנים ישלמו יותר על סחורות, מה שעלול לייקר את סל הצריכה.
לדוגמה:
בעלי משכנתאות: ירגישו הקלה מיידית בהחזרים החודשיים אם המשכנתא שלהם צמודה לריבית משתנה.
עסקים קטנים: עלויות המימון יפחתו, מה שיכול לעודד השקעות וצמיחה במגזר העסקי.
שוק הנדל"ן וההון: הפחתת הריבית צפויה לתת דחיפה לשוק הנדל"ן, לעודד משקיעים ולתמוך במניות של חברות צריכה.
חסכונות: מי שמחזיק כסף בפיקדונות יראה ירידה בתשואות.
הערכת זמנים | מתי תרד הריבית?
בהראל מעריכים כי הורדה ראשונה של ריבית בנק ישראל עשויה להגיע כבר בספטמבר 2025, בתנאי שנתוני האינפלציה ביולי-אוגוסט ימשיכו להצביע על ירידה בקצב עליית המחירים.
תחזיות הצמיחה לשנת 2025 עודכנו ל־3.3%, עם צפי לעלייה ל־4.6% בשנת 2026. נתונים אלו עשויים לתמוך בהקלות, אך בבנק יעקבו מקרוב אחרי שוק העבודה וההתפתחויות הביטחוניות.
מבט היסטורי: ריבית בנק ישראל מאז שנת 2000
מאז תחילת המילניום, ריבית בנק ישראל עברה מסע מטלטל שהושפע מאירועים כלכליים וביטחוניים בארץ ובעולם. ההיסטוריה של הריבית חושפת דפוס פעולה זהיר של הבנק המרכזי, שנוטה להגיב באיטיות לשינויי מגמה חדים.
2002-2003: מריבית דו-ספרתית ל-4%
בתחילת שנות ה-2000, על רקע המיתון העולמי והאינתיפאדה השנייה, ירדה הריבית בישראל מרמות דו-ספרתיות גבוהות, והתייצבה סביב 4%. זו הייתה תקופה של אי-ודאות כלכלית וביטחונית כבדה, והבנק המרכזי פעל בניסיון לייצב את המשק.
2008-2009: המשבר הפיננסי העולמי וירידה ל-0.5%
המשבר הפיננסי העולמי של 2008 טלטל את הכלכלה העולמית, ובנק ישראל הגיב במהירות עם ירידה חדה בריבית, עד לרמה של 0.5%. המטרה הייתה לתמוך בצמיחה ולמנוע קריסה כלכלית, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם.
2010-2021: עשור של ריבית נמוכה
לאחר המשבר, הריבית נותרה ברמות נמוכות מאוד ואף אפסיות למשך עשור שלם. תקופה זו התאפיינה בצמיחה מתונה ובאינפלציה נמוכה, שהותירו לבנק ישראל מרווח תמרון מצומצם.
2022-2023: עלייה מהירה לרמה הנוכחית
בשנים אלו, בעקבות גל אינפלציוני עולמי שפרץ אחרי מגפת הקורונה, החל בנק ישראל בסדרת העלאות ריבית מהירות. הריבית הגיעה מרמה אפסית ל-4.5%, על מנת לרסן את האינפלציה ולשמור על יציבות המחירים.
ההשוואה ההיסטורית הזו מדגישה כי בנק ישראל, גם כאשר הוא מגיב במהירות לאירועים דרמטיים, נוטה לפעול בצורה מדודה ושמרנית לאורך זמן. תכונה זו, של שינוי איטי במגמה, מאפיינת גם את החלטותיו הנוכחיות.
