שטריימל ערכים – הוא המדריך המלא למונחים כלכליים, פיננסיים וחברתיים, מידע בגובה העיניים, מקצועי ואמין. כנסו כדי ללמוד על ריבית בנק ישראל
ריבית בנק ישראל היא אחד מכלי המדיניות המרכזיים של הבנק המרכזי במדינת ישראל. באמצעותה מנסה הבנק לממש את יעדיו הכלכליים, ובראשם שמירה על יציבות המחירים, תמיכה בצמיחה בת קיימא ובתעסוקה מלאה, וכן שמירה על יציבות המערכת הפיננסית. זוהי הריבית שבאמצעותה בנק ישראל מלווה כספים לבנקים המסחריים לטווח קצר, והיא קובעת את הרף שממנו נגזרות מרבית הריביות במשק, כולל ריביות על פיקדונות, הלוואות, משכנתאות, אגרות חוב ממשלתיות, ואף משפיעה על שערי החליפין של השקל מול מטבעות זרים.
ריבית בנק ישראל מתעדכנת אחת לחודש, לרוב ביום שני האחרון של החודש. ההחלטה מתקבלת לאחר דיון מקיף במועצת המדיניות המוניטרית של הבנק, בראשות נגיד הבנק, ובהשתתפות המשנה לנגיד וחברי המועצה. ההחלטות מלוות בהודעות רשמיות לציבור, תחזיות מקרו־כלכליות ונימוקים מפורטים. ההשפעה של ריבית בנק ישראל אינה מוגבלת רק ליחסים בין הבנקים עצמם, אלא פועלת דרך מספר ערוצים מרכזיים. כאשר הריבית עולה, הבנק מאותת על רצונו לצמצם את הביקוש ולהפחית את הלחצים האינפלציוניים. כאשר הריבית יורדת, המטרה היא לעודד פעילות כלכלית, להנגיש אשראי, להגדיל את הצריכה ולעודד השקעות.
שלוש המטרות של ריבית בנק ישראל
מאז חקיקת חוק בנק ישראל החדש בשנת 2010, הוגדרה הריבית ככלי לפעולה בשלוש מטרות: שמירה על יציבות המחירים, עידוד צמיחה ותעסוקה, ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. יציבות המחירים היא היעד המרכזי, והבנק מחויב לפעול כך שהאינפלציה תישאר בתחום יעד שנתי של אחוז אחד עד שלושה אחוזים. סטייה משמעותית מהיעד, בין אם כלפי מעלה ובין אם כלפי מטה, מחייבת את הבנק להתערב באמצעות שינוי בריבית.
במהלך השנים שימשה הריבית ככלי קריטי לניהול המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. בשנות השמונים, כאשר האינפלציה בישראל הגיעה למאות אחוזים בשנה, הריבית הריאלית עלתה לרמות גבוהות ביותר, במטרה לרסן את עליית המחירים. בשנות התשעים, עם ייצוב הכלכלה ופתיחת המשק לתחרות, הריבית התמתנה והתייצבה. בשנות האלפיים, כאשר הכלכלה צמחה והשווקים הפיננסיים התחזקו, בנק ישראל השתמש בריבית גם כדי למנוע התחממות יתר של המשק.
ב-2008 ריבית בנק ישראל ירדה לשפל
לאחר המשבר הפיננסי של 2008, הריבית הופחתה לרמה של 0.1 אחוז בלבד, ושמרה על רמת שפל זו לאורך תקופה ממושכת. מהלך זה נועד לעודד את ההתאוששות הכלכלית, לחזק את האשראי הפרטי והעסקי, ולעודד ביקושים. במהלך משבר הקורונה בשנת 2020, הבנק שמר על הריבית הנמוכה תוך שהוא מפעיל גם כלי מדיניות נוספים כגון רכישת אגרות חוב והגברת הנזילות בשוק.
המציאות השתנתה באופן חד החל משנת 2022. בעקבות עליות מחירים עולמיות, מגבלות שינוע, משבר האנרגיה והמלחמה באוקראינה, עלתה האינפלציה גם בישראל לרמות שלא נראו זה שנים. בנק ישראל נדרש להגיב במהירות, ופתח במהלך מהיר של העלאות ריבית. בתוך שנה אחת בלבד עלתה הריבית מכמעט אפס לכמעט חמישה אחוזים. מדובר היה באחת מסדרות ההעלאות החדות ביותר בתולדות הבנק. המטרה המרכזית הייתה לבלום את האינפלציה ולשמור על אמון הציבור ביציבות המוניטרית.
הריבית הגבוהה השפיעה באופן מיידי על כלל משקי הבית בישראל. תשלומי המשכנתאות של מאות אלפי משפחות התייקרו באופן חד, עסקים נאלצו לצמצם השקעות בשל עלות מימון גבוהה, והצריכה הפרטית נבלמה. שוק הנדל"ן נכנס למגמת קיפאון, עם ירידה חדה בביקושים ובהתחלות בנייה. שוק ההון, ובפרט שוק האג"ח, חווה תנודתיות מוגברת, עם ירידות בשווי הנכסים הרגישים לריבית.
הערכות: ריבית בנק ישראל תרד רק בתחילת 2026
נכון לאוגוסט 2025, ריבית בנק ישראל נותרת גבוהה, והערכות של מרבית הגופים הכלכליים הן כי הפחתת הריבית תתבצע רק בתחילת שנת 2026. הגם שהאינפלציה בישראל החלה להתמתן וחזרה לתחום היעד, בנק ישראל נוקט במדיניות שמרנית וזהירה, ומעדיף להמתין להתבססות של מגמות ברורות לאורך זמן לפני קבלת החלטות נוספות.
נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון הדגיש במספר הזדמנויות כי הבנק פועל על פי נתונים, ולא על פי תחושות שוק. לדבריו, ככל שהאינפלציה תתייצב בצורה יציבה לאורך זמן, ותוך שמירה על איזון מול הסביבה הפוליטית והגיאו־פוליטית, תיבחן מחדש האפשרות להפחית את הריבית. הבנק גם שומר על קשר הדוק עם המתרחש בזירה הבינלאומית, ובעיקר עם מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב בארצות הברית והבנק המרכזי האירופי.
ריבית בנק ישראל היא אפוא הרבה יותר ממספר טכני שמתעדכן אחת לחודש. היא כלי ניהולי רב עוצמה, שמכוון את הכלכלה הישראלית ומעצב את המציאות היומיומית של אזרחים, עסקים ומוסדות פיננסיים. במציאות כלכלית תנודתית וגלובלית, שבה שינויים גיאו־פוליטיים וטכנולוגיים יוצרים אתגרים חדשים לבקרים, הריבית נותרת אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם בנק ישראל שואף לשמור על יציבות, רווחה ואמון הציבור.
