במסגרת מהלך כלכלי נרחב שמוביל הנשיא טראמפ תחת הכותרת ״יום השחרור״, הודיעה ארה״ב על הטלת מכסים דו-ספרתיים על יבוא ממדינות רבות. ישראל כלולה ברשימה ותחויב במכס של 17% על סחורות המיוצאות לשוק האמריקני, לצד מכסים חמורים אף יותר על מדינות כמו סין, הודו, יפן והאיחוד האירופי
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז אתמול (שלישי) על מהלך כלכלי דרמטי שצפוי לטלטל את הכלכלה הבינלאומית, ובמיוחד את מדינות היצוא לארה”ב – ובתוכן גם את ישראל. במסגרת הכרזת ״יום השחרור״ (Liberation Day), חתם טראמפ על צו נשיאותי המטיל שורת מכסים חדשים על יבוא סחורות ממדינות שונות, בטענה לרצון ביצירת ״הדדיות כלכלית״ והגנה על העובד האמריקני.
המכסים החדשים כוללים מס בסיסי בגובה 10% על כלל הסחורות המיובאות לארה”ב, מכל מדינה שהיא, אך בנוסף לכך נקבעו שיעורי מס גבוהים יותר למדינות מסוימות.
על פי המסמכים הרשמיים, ישראל נכללת ברשימת המדינות שתשלמנה שיעור מכס גבוה יותר – 17% על כלל היבוא מארצה לארצות הברית. עם זאת, יש לציין כי ישראל לא הוזכרה במפורש בנאומו של טראמפ עצמו.
לדברי טראמפ, הצעד נועד להשיב לארה”ב שליטה על כלכלתה וליצור תנאים שווים במסחר הבינלאומי. ״אם הם עושים את זה לנו – אנחנו נעשה את זה להם. פשוט מאוד״, הצהיר הנשיא בנאום שנשא בבית הלבן.
לצד ישראל, גם מדינות אחרות נפגעות מהמהלך: 32% מכס על יבוא מסין ומטייוואן, 26% מהודו, 24% מיפן, 20% מהאיחוד האירופי, 25% מס כללי על יבוא רכבים וחלקי חילוף ממדינות זרות. לפי הצו, המכסים ייכנסו לתוקף ביום שלישי הקרוב, 9 באפריל.
הבית הלבן הציג את המהלך כצעד שנועד להחיות את התעשייה האמריקנית ולחזק את מעמד העובדים. דובר הבית הלבן ציין כי ״המכסים נועדו לאזן את מגרש המשחקים עבור עסקים אמריקניים שנתקלו במשך שנים במכשולים לא הוגנים מצד מדינות זרות״.
עם זאת, בעולם, ובפרט בקנדה, כבר החלו להישמע צלילי התנגדות. ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הודיע כי מדינתו שוקלת צעדי מענה ותגמול כלפי מוצרים אמריקניים.
בישראל, נכון לעכשיו, לא נמסרה תגובה רשמית למהלך הדרמטי של טראמפ, אך מומחים כלכליים מעריכים כי מדובר במהלך ״מדאיג עבור התעשיות היצואניות של ישראל – ובעיקר עבור ענפים כמו טכנולוגיה, פארמה, ציוד ביטחוני ומוצרים חקלאיים, שמהווים נתח משמעותי מהיצוא הישראלי לארה”ב״,
לטענתם, ״העלאת המכס עלולה לפגוע בתחרותיות של מוצרים כחול-לבן בשוק האמריקני, ולהוביל לירידה בביקוש, מעבר ליצרנים ממדינות אחרות, ואף למעבר פעילות ייצור אל מחוץ לישראל״. עם זאת, ישנם גם קולות מרגיעים המעריכים כי לאור הברית האסטרטגית בין וושינגטון לירושלים, ייתכן שיימצאו פתרונות או חריגות נקודתיות.
