משרד הביטחון הציג למשרד האוצר אומדן של עשרות מיליארדי שקלים לחידוש הלחימה ברצועת עזה, בעיקר בשל גיוס נרחב של מילואים. המשמעות: גירעון תקציבי גבוה מהצפוי, קיצוצים במשרדי הממשלה ואפשרות להעלאות מיסים
משרד הביטחון הציג היום (שלישי) למשרד האוצר אומדן כלכלי ראשון להשלכות של חידוש הלחימה ברצועת עזה, עם תג מחיר כבד המוערך בעשרות מיליארדי שקלים, בהתאם לתרחישי המלחמה האפשריים. החלק המרכזי בעלויות – גיוס רחב היקף של חיילי מילואים.
לפי נתונים שהוצגו בדיון, כל גיוס של 10,000 חיילי מילואים מוערך בכ-10 מיליון שקלים ליום, הכוללים את עלות התגמולים והוצאות הקיום השוטפות. במשרד הביטחון מזהירים כי העלויות צפויות לטפס ככל שהמערכה תימשך.
המשמעות התקציבית הכבדה מחייבת פתיחה מחודשת של תקציב המדינה, שעדיין לא אושר לשנת 2025. באוצר כבר מבהירים כי התקציב הנוכחי הפך לפחות רלוונטי, וההוצאות הצפויות יביאו להגדלת הגירעון – מהלך שיאלץ את הממשלה לנקוט צעדים נוספים.
בין האפשרויות שעלו: קיצוץ נוסף בתקציבי משרדי הממשלה ואולי אף צעדי מיסוי נוספים שיופנו ישירות לציבור. כבר השבוע אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי בגובה של 4.3% – כ-3 מיליארד שקלים – בשל עיכוב בהעברת צעדי המס שתוכננו במסגרת התקציב, שנותרו תקועים בדיוני ועדת הכספים.
נייר עמדה של משרד האוצר, שהוכן לקראת דיוני ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, מציג את המחיר הישיר עבור משקי הבית בישראל: כל תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון צפויה לגרום לפגיעה של כ-4,000 שקל בהכנסות כל משק בית.
הפגיעה תגיע, כך לפי הערכות אגף הכלכלן הראשי באוצר, משילוב של העלאות מיסים, קיצוץ בשירותים החברתיים וצמצום ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל. במקביל, בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים הובהר כי הקיצוץ שאושר השבוע לא חל על כספים קואליציוניים, מאחר שהם אינם חלק מבסיס התקציב.
במערכת הפיננסית מזהירים כי כל עיכוב נוסף באישור התקציב או בהבאת חלופות למקורות מימון – עלול להעמיק את ההשלכות על הכלכלה המקומית ולהביא לצעדי חירום נוספים בתקופה הקרובה.
