מדד המחירים לצרכן רשם עלייה של 0.6% בחודש ינואר 2025 בהשוואה לחודש דצמבר 2024, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שישי). בעקבות זאת, האינפלציה השנתית עלתה לרמה של 3.8%, לאחר שעמדה על 3.2% בלבד בחודש שעבר. המדד חושב לפי מערכת משקלות מעודכנת ולתקופת בסיס חדשה.
עליות מחירים ניכרו במגוון תחומים: מחירי הפירות הטריים עלו ב-2.5%, תחזוקת הדירה התייקרה ב-2.1%, מחירי המזון עלו ב-1% ושכר הדירה רשם עלייה של 0.4%. מנגד, נרשמו ירידות מחירים בתחומים מסוימים, בהם הלבשה והנעלה (4.2%-), ירקות טריים (2%-) ושירותי דיור בבעלות הדיירים (0.7%-).
עליית המחירים באה לידי ביטוי גם בשוק הדיור. שכר הדירה לשוכרים שחידשו חוזה עלה ב-2.6%, בעוד השוכרים החדשים שנכנסו לדירות דיווחו על עלייה של 3.3%. מדד מחירי הדיור, שמתפרסם לצד מדד המחירים לצרכן אך אינו נכלל בו, מצביע על עלייה של 0.4% במחירי הדירות בחודשים נובמבר-דצמבר 2024 לעומת החודשיים הקודמים. מדובר בהתמתנות קלה לאחר שבמדד הקודם המחירים עלו ב-0.6%.
בפילוח גיאוגרפי, מחירי הדירות עלו כמעט בכל המחוזות: ירושלים (1.2%), צפון (1.2%), תל אביב (0.6%), דרום (0.3%) וחיפה (0.3%). מנגד, מחוז המרכז רשם ירידה קלה של 0.1%- במחירי הדירות.
במבט שנתי, מחירי הדירות טיפסו ב-7.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. האזורים שבהם נרשמו עליות המחירים הגבוהות ביותר הם חיפה (11.1%), תל אביב (9.4%) וצפון הארץ (9.2%). מחירי הדירות החדשות לבדן רשמו עלייה של 0.7% בחודשים נובמבר-דצמבר 2024, כאשר מתוך כלל העסקאות לדירות חדשות, שיעור העסקאות שבוצעו במסגרת תמיכה ממשלתית ירד ל-24.7%.
מחירן הממוצע של הדירות בישראל ממשיך לטפס. ברבעון הרביעי של 2024, המחיר הממוצע הארצי של דירה עמד על 2.33 מיליון שקל, עלייה של 2.7% לעומת הרבעון השלישי. מחוז תל אביב ממשיך להוביל עם מחיר ממוצע של 3.41 מיליון שקל לדירה, ואילו המחיר הנמוך ביותר נרשם במחוז הצפון, שם דירה ממוצעת נמכרה ב-1.55 מיליון שקל.
בפילוח לפי ערים, בהרצליה מחיר הדירה הממוצע עומד על 4.12 מיליון שקל, בתל אביב 4.09 מיליון שקל וברמת גן 3.22 מיליון שקל. לעומת זאת, בבאר שבע דירה ממוצעת נמכרת ב-1.28 מיליון שקל, באשקלון ב-1.71 מיליון שקל ובחיפה ב-1.72 מיליון שקל.
על אף השקל החזק, גורמים כלכליים מעריכים כי ההתייקרויות במדד ינואר הושפעו מהמדיניות הכלכלית הממשלתית. העלאת המע"מ, לצד העלאות בשיעורי הארנונה, מחיר החשמל, המים והתחבורה הציבורית – כל אלו תרמו לעליית יוקר המחיה.
העלייה החדה במדד מרחיקה, לפחות בטווח הקצר, את האפשרות להורדת הריבית במשק, למרות שמרבית הכלכלנים עדיין צופים כי בנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית כבר במהלך הרבעון השני של השנה.
