בנק ישראל פרסם השבוע את נתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי (חברות ומשקי בית) לרבע השלישי של שנת 2024, ונראה כי המגמות מצביעות על גידול מבוקר בחובות לצד התאוששות מסוימת בשוק המשכנתאות.
ברבע השלישי של השנה עלה החוב הכולל של המגזר הפרטי לכ-2.2 טריליון ש”ח, גידול של 3% לעומת הרבע הקודם. הנתון השנתי, המשקף את קצב הגידול של החוב בשנה האחרונה, עומד על 5%. קצב זה נמוך משמעותית מזה שנרשם בשנים שקדמו ל-2022, מה שמצביע על מגמת התמתנות, אך עדיין משקף פעילות כלכלית ערה.
המגזר העסקי רשם עלייה של כ-40 מיליארד ש”ח בחובותיו, אשר הגיעו לכ-1.4 טריליון ש”ח. מרבית הגידול נבע מגיוסי הלוואות בנקאיות ומגיוסי חוב באמצעות אג”ח. ההנפקות המקומיות של אגרות חוב הגיעו לשווי כולל של כ-21 מיליארד ש”ח, נתון הגבוה מהממוצע הרבעוני בשנה האחרונה. כמחצית מהסכום הזה גויס על ידי חברות נדל”ן ובנייה, תחום שממשיך להוביל בגיוסי ההון בישראל.
בקרב משקי הבית, החוב הכולל הגיע לכ-831 מיליארד ש”ח. עיקר העלייה נרשמה בקטגוריית המשכנתאות, עם גידול של 14 מיליארד ש”ח ברבע זה בלבד, המשקף את ההתאוששות בשוק הדיור. בנוסף, הלוואות צרכניות שאינן לדיור רשמו עלייה של 5 מיליארד ש”ח, כאשר הגידול התרכז בעיקר בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי.
הנתונים מעידים על המשך פעילות כלכלית בשוק המקומי, תוך התאמות לתנאי שוק מורכבים. הריביות הגבוהות יחסית ממשיכות להוות גורם ממתן, במיוחד בקרב משקי הבית, אך במקביל מאפשרות לחברות הגדולות לנצל את התנאים לגיוסי הון משמעותיים.
לצד זאת, חשוב לעקוב אחר מגמות אלו בטווח הארוך, במיוחד לאור השפעות אפשריות של שינויים בריבית, בתעסוקה ובתנאים הכלכליים הגלובליים. בנק ישראל ממשיך לעקוב מקרוב אחר המצב, מתוך מטרה לשמור על יציבות כלכלית.
הגידול המתון בחוב, לצד התמקדות בתחומים מסוימים כמו נדל”ן ואשראי לדיור, משקף את ההתאוששות הכלכלית לצד זהירות מוגברת מצד הלווים. השאלה שנותרה פתוחה היא האם המשק הישראלי יוכל להמשיך במגמה זו מבלי ליצור עומס חובות שעלול לפגוע ביציבותו בעתיד.
