תחום המחשוב הקוונטי, שמסמן את העתיד של הטכנולוגיה העולמית, מקבל חיזוק משמעותי מישראל עם השקת המחשב הקוונטי הראשון שלה, שפותח בטכנולוגיית על-מוליך. הפרויקט הוא תוצאה של שיתוף פעולה ייחודי בין התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית, רשות החדשנות וחברת יישום, ומבטיח להוביל את ישראל אל חזית החדשנות הטכנולוגית והביטחונית.
בעוד מחשבים קלאסיים פועלים באמצעות ביטים (0 או 1), מחשבים קוונטיים מנצלים את עקרונות הפיזיקה הקוונטית. הקיוביטים, יחידות המידע של המחשב הקוונטי, מסוגלים להיות גם ב-0 וגם ב-1 בו זמנית, מה שמעניק להם יכולת ביצוע חישובים מורכבים במהירות עצומה.
היכולות של מחשבים קוונטיים מאפשרות ביצוע סימולציות מדויקות, פתרון בעיות חיזוי מורכבות ושדרוג מערכות כמו הצפנה וסייבר. בעולם הביטחוני, הפוטנציאל הזה מספק כלים חדשניים להתמודדות עם איומים מתקדמים.
הפרויקט הישראלי, שפותח בטכנולוגיית על-מוליך, מהווה פריצת דרך בתחום. הוא כולל לא רק את המחשב עצמו, אלא גם תשתית מתקדמת לפיתוח יישומים חדשניים. המעבדה למחשוב קוונטי שהוקמה כחלק מהפרויקט מתמקדת בתכנון, סימולציות ואינטגרציה, בשיתוף פעולה עם גופי מחקר מובילים בארץ ובעולם.
לדברי ישי פרנקל, מנכ”ל האוניברסיטה העברית: “הפרויקט הזה מבטא את היכולת של ישראל לשלב בין אקדמיה, תעשייה וממשל, ולהוביל לחדשנות פורצת דרך.”
המחשב הקוונטי החדש נועד לתרום גם לחיזוק יכולות הביטחון של ישראל. לדברי בועז לוי, מנכ”ל התעשייה האווירית: “טכנולוגיות הקוונטים הן מפתח לשמירה על עליונות טכנולוגית וביטחונית. הפרויקט הזה מייצר הזדמנות לישראל להיות צעד אחד לפני כל איום עתידי.”
המחשב הקוונטי הוא חלק מתוכנית רחבה שמובילה רשות החדשנות לקידום טכנולוגיות מתקדמות. דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות, מסביר: “המחשב הקוונטי הישראלי הראשון הוא אבן דרך משמעותית בתוכנית הלאומית למחשוב קוונטי, שמטרתה לשמור על מובילותה של ישראל בעולם ההייטק.”
