״להיות בריא זה לעשירים בלבד״ – כך אמרה עדי, אם חד הורית לתאומים בני 14.5, בדיון שנערך השבוע בוועדת הכלכלה בכנסת לציון יום המאבק בעוני.
עדי סיפרה כי בשל חוסר יכולתה לרכוש בשר ודגים, שני ילדיה סובלים ממחסור חמור ב-B12. היא לא היחידה שממחישה את המציאות הכואבת של העוני בישראל, שבו הבחירה בין מזון בסיסי לבריאות הפכה לבלתי אפשרית.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עליית המחירים של פירות וירקות בעשור האחרון הייתה דרמטית: הפירות התייקרו ב-39.6% והירקות ב-47%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-15.2% בלבד. המשמעות ברורה – משפחות מעוטות יכולת מוציאות אחוז גבוה הרבה יותר מהכנסתן על מזון. כך, החמישון התחתון מוציא 18.5% מהכנסתו על מזון, לעומת 12.3% בלבד שמוציא החמישון העליון.
ליזה קומה, אם לשבעה ילדים, סיפרה בדמעות: "אני חיה על 10,000 שקל לשכירות ואוכל. כשאני הולכת לסופר, אני חייבת למיין את הדברים. יש לי שבעה ילדים בבית, ואני צריכה כמויות ענקיות. אני מבקשת שתפקחו על המחירים הכי בסיסיים, שלא אצטרך לבחור בין הקורנפלקס המיוחד לבן שלי לבין דברים אחרים.״
עדי, שיתפה כיצד מחסור כלכלי פוגע באיכות חיי ילדיה: "אני לא מסכנה, אבל אני ממש לא חיה בכבוד. חצי מהמשכורת שלי הולכת לשכר דירה על דירה שחצי מהאנשים פה לא היו מוכנים לגור בה. נוצר מצב שלהיות בריא זה לעשירים בלבד.״
ד״ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימה, הדגישה בדיון כי מחירי המזון הגבוהים אינם בלתי נמנעים: ״כמו שהחלטנו כחברה שחינוך הוא חינם, כך עלינו להנגיש סל מזון בריא ובר קיימה לכל אחד. מדובר בחובה של מדינה כלפי אזרחיה.״
ממסמך הכנסת עלה כי משפחות מהחמישון התחתון צריכות להוציא יותר מ-50% מהכנסתן כדי לרכוש מזון בריא, לעומת 9% בלבד במשפחות החמישון העליון. ד״ר מורן בלייכפלד מגנאזי ממשרד הבריאות ציינה כי "השמנת יתר גבוהה משמעותית באוכלוסיות חלשות. עלויות ההשמנה מוערכות ב-20 מיליארד שקלים בשנה – עלות שאפשר היה לצמצם עם גישה שוויונית למזון בריא."
ח״כ מטי צרפתי הציעה בדיון לבטל את המע״מ על מזונות בריאים: "ההפרש בהכנסות למדינה קטן, אבל התרומה לאוכלוסייה תהיה עצומה." לעומתה, עפרי אשל ממשרד האוצר התנגדה לפיקוח על מחירי המזון: "פיקוח מחירים עשוי לגרום לתוצאות הפוכות ולפגוע בציבור."
ח״כ שלום דנינו, שניהל את הדיון, מתח ביקורת חריפה על עמדת משרד האוצר: "התיאוריות שלכם לא עבדו עד עכשיו. הגיע הזמן לנסות לשנות גישה. אולי פעם אחת תבואו בלי הפתק המוכן מראש?"
למרות חילוקי הדעות, הדיון חשף מציאות עגומה שמצריכה התערבות מיידית. לצד התוספת של 90 מיליון שקלים לביטחון תזונתי, שהוכרזה על ידי משרד הרווחה, נותרת השאלה: האם צעדים אלה יספיקו כדי לשנות את המציאות שבה ילדים סובלים ממחסור תזונתי ומשפחות נאלצות לבחור בין אוכל לבריאות? העתיד תלוי ביכולת הממשלה לשנות את המדיניות ולתמוך בשכבות החלשות בצורה אמיתית ומתמשכת.
